האם שרה אמינו הייתה יפה ?
האם שרה אמינו הייתה יפה ?
ישנה התייחסות רבה בסיפורים תנכי"ם למראה נשים בפרט ולמראה ככלל – נאמר על רבקה שהייתה "יפת תואר וטובת מראה", כמו כן, בספר שמואל כאשר לראשונה אנו פוגשים את דוד המלך, אנחנו יכולים לראות שהמראה החיצוני של דוד מוזכר הרבה ומשמש מרכיב חשוב. חכמים מפרשים את אזכור יופיין של נשים תנכיות כבעלות חן – כנשים טובות באופיין וכך גם ניתן לראות לגבי דוד המלך, שמואל א' פרק טז' – "וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־שְׁמוּאֵל, אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ; כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוה יִרְאֶה לַלֵּבָב" , ניתן להבין מהפסוק שה' נגלה לשמואל ואומר לו, כי החשיבות הינה כלפי המידות וטוהר הלב ולא למראה החיצוני. ככלל התנ"ך מתייחס בהערצה ליופי, שלמות של דבר אלהי ועם זאת לא אחת הוא מציג לקורא את הנקודות הבעייתיות שבו, כמו המשיכה והפיתוי שעלולים לנבוע ממנו, כשעוברים על החוק המקראי ועל המוסר וע"י כך להיענש. כבר בסיפור עץ הדעת ויופיו (ו"כי תאוה הוא לעיניים") כגורם פיתוי עבור חוה והבעיתיות הנובעת ממנו.
מכאן, דוגמאות אלה מייצגות התייחסות רבת חשיבות בספר התנ"ך למראה של גברים ונשים כאחד ולמראה ויופי ככלל. בין אם הכוונה למראה חיצוני או להתייחסות פנימית לאופי, אין ספק שכפשט קיימת התייחסות וחשיבות ליופי.
ונחזור לשאלה האם שרה אימנו הייתה יפה, הסיפור מספר שאברהם הגיע לארץ מצרים ביחד עם אשתו – שרה ובכניסת לארץ מצרים אברהם מזהיר את שרה כי עליה להכחיש שהיא אשתו ולהגיד שהיא אחותו, כי מבחינת אחרי שפרעה יראה אותה הוא ירצה לקחת אותה לעצמו ומסיבה זו הוא יהרוג את אברהם.
כבר מהסיפור הזה אפשר להסיק על מראה פנים נאה של שרה, הרי מלך העולם דאז– פרעה המצרי ירצה אותה לעצמו, אותו פרעה שראה את הכל מהכל. אבל להסתמך רק על מסקנה זו ולסכם את יופייה של שרה אינו מספק. נסביר:
קודם כל, מסופר כאן רק על חששותיו של אברהם וזה יכול להיות מאד סוביקטיבי. אם פרעה אכן היה רואה את שרה והיה מתאהב בה והיה לוקח אותה. גם במקרה הזה יש לנו עסק עם מעשה על רקע חשיבה וראיה סוביקטיבית של אדם אחד – פרעה.
המשך הסיפור – לאחר שאברהם ושרה נכנסים באדמת המצרים, המצרים רואים את שרה וקולות ושמועות על יופייה הגיעו עד פרעה.
ומה ניתן להסיק מכך? הגיוני לחשוב, ששרה אמנו הייתה יפה עד כדי כך שסיפורים על יופייה התפרסמו במהירות בכל המצרים והגיעה גם עד אוזני פרעה. זאת אומרת, הערכת יופי של שרה נעשה לא ע"י בן אדם אחד אלא ע"י המונים. לכן, קיימת כאן אוביקטיביות שמבוססת על חוות דעת של המונים. יותר מזה, העובדה שמשהו העז ודבר על זה עם פרעה וגם יציע לו לקחת אותה לעצמו, מחזקת את המחשבה על מראה מיוחד של האישה. כי, אם ניקח בחשבון, על איזה תקופה מדובר בהיסטוריה של אנושות וגם שמדובר בפרעה בכבודו ובעצמו, קיים הכרח שאכן קיים ביטחון אמיתי ביופייה של אישה בשביל להציעה לפרעה.
לכן, שרה היתה ידועה ביופיה באותם זמנים של במדינת מצריים. יופייה של שרה היה נושא דיבור במצרים וכך הקולות הגיעו עד פרעה.
וכל זה קרה במצריים – אימפריה עולמית של אותם זמנים קדומים; וזה קרה בארמונו של פרעה אשר ראה כבר כל דבר מכל דבר. כך, המסקנה היא ששרה קבלה תואר מלכת יופי עולמי. חותמת לזה היא בחירתה של שרה על ידי פרעה – הרי הוא לקח אותה לעצמו אחרי שראה אותה.